שם האדם בגימטריה = שכינה

 

עשרת הדברות לבחירת שם

כתבה של הרב שמואל אליהו

מה אומר השם?  לכל איש יש שם שנתן לו אלוקים ונתנו לו אביו ואימו"      

פורסם:  21.07.08, 12:47  בידיעות

 

קריאת שם היא דבר חשוב, שמוזכר בתורה כמה וכמה פעמים. אבות ואמהות העם היהודי העניקו לילדיהם שמות, והתורה הקפידה להסביר את משמעותם. במקרים מסוימים התערב הקב"ה ושינה את שמות בני האדם על פי התפקיד שמיועד להם. אברם הפך לאברהם ושרי לשרה - הכל כדי שזה ישקף את תפקידם החדש.

אם כן, איזה שם יש לתת לילדים?

שלושה סוגי שמות

א. שמות מתאימים וטובים שבהם קוראים לילדים לכתחילה.

ב. שמות שאם קראו בהם לא משנים אותם, אבל לכתחילה לא קוראים בהם. רק אם מתעוררת בעיה - משנים.

ג. שמות שאפילו אם קראו בהם - משנים אותם.

עשרה כללים לבחירת שם

1. בחירת שם שההורים אוהבים. קריאת השם היא הזכות של ההורים ולא של הסבא והסבתא או הדודה, ולכן הוא צריך להיות כזה שההורים רוצים בו. הם צריכים להחליט על כך בהסכמה בינם לבין עצמם. אחרי שהחליטו ראוי להתייעץ עם רב לראות שהשם הוא שם טוב ומקובל, כי לפעמים אפשר לטעות ולקרוא בשם שלא טוב לילד ויפגע בו בהמשך החיים.

אם יש ויכוח בן הבעל לאישה הם צריכים לדעת כי כל שם שלא מתאים לאחד מהם – לא יקראו בו. יחפשו עוד ועוד שמות עד שימצאו שם שמתאים לשניהם. את השם ראוי לקבוע רק אחרי הלידה. לפני כן אפשר להעלות רעיונות של שמות שונים, אבל ההחלטה הסופית צריכה ליפול אחרי הלידה.

.

2. לבחור שם שיש לו משמעות חיובית.  הגמרא מספרת שרבי מאיר היה בודק את שמות האנשים לדעת את מעשיהם על פי משמעות שמותם, ואילו רבי יהודה ורבי יוסי לא הקפידו על כך. יום אחד ביקשו השלושה להתארח בשבת בפונדק. כששמעו את שם בעל הבית, "כִּידוֹר", אמר רבי מאיר כי מדובר באדם רשע, והסביר זאת על פי הפסוק "כִּי דּוֹר תַּהְפֻּכוֹת הֵמָּה".

רבי יהודה ורבי יוסי הפקידו אצל המארח את כספם ורבי מאיר החביא את שלו. במוצאי שבת הם ביקשו את הפיקדון, אך בעל הבית טען כי "לֹא הָיוּ דְבָרִים מֵעוֹלָם". רבי יהודה ורבי יוסי הוציאו את כספם בעורמה מאשתו של "כִּידוֹר", אך בעלה, ששמע על כך מאוחר יותר, רצח אותה. מכאן ואילך למדו חכמים מרבי מאיר לבדוק את בני האדם בשמות. לא שהשמות אומרים בוודאות על תכונותיו של האדם, אבל הם יכולים ללמד אותנו לחשוש.

3. ראוי שיהיה שם של צדיקים. כדאי שהשם יהיה שם של אנשים טובים, שם מהתנ"ך או שם של האבות. שמות של אנשים ישרי דרך. אנשים צדיקים.

אם קוראים על שם אדם מסוים - ראוי לבחור אדם שהוא חיובי שומר מצוות, בעל מידות טובות וכדומה. לכן לא מומלץ לכתחילה לקרוא "מתן" שהוא שם של כהן לעבודה זרה, למרות שמשמעות השם היא חיובית. כן לא טוב לקרוא לכתחילה בשם "ענת" או "נבו" שהם שמות שהוזכרו בהקשר שלילי בתורה. אולם, אם יש שם שהוא גם שם של צדיק וגם שם של רשע, כמו נעמה או ישמעאל - מותר לקרוא בו ולכוון על רבי ישמעאל שהיה כהן הגדול ולא על ישמעאל שהיה פרא אדם, על נעמה אשת נח ולא על נעמה אחות תובל קין, וכן לגבי יהודית, אבשלום, אלעד ואחרים.

אם חייבים לתת שם עם שם אדם שלא היה איש חיובי, כגון סבא או סבתא שהיו בעלי מידות רעות או שלא היה אנשים טובים עם הבריות, אפשר לכוון בעת קריאת השם על שם של צדיק שנקרא באותו שם בדיוק, ויותר טוב להוסיף שם שני על אותו השם.

4. לא כדאי לקרוא בשם משונה ומיוחד. אין לקרוא לבן או לבת שם שלא רגילים בו, שם זה עלול לגרום לילדים צער כשיגדלו בין ילדים, ולפעמים גם בין מבוגרים.

5. לא לקרוא על שם אדם שנהרג או היו לו חיים קשים. אין לקרוא על שם אדם שחלילה נהרג במלחמה או ממחלה קשה בקיצור ימים ושנים. אם היה סב שמת באופן קשה או נרצח חס וחלילה, ונולד לו כעת נכד – לא יקראו לו בשמו, אלא בתוספת שם. ונוהגים להוסיף לשם המקורי: חי, חיים, יחיאל, יחיה, ולכוון על שמו של מישהו אחר.

6. לא לקרוא שם של בנים לבנות ולא של בנות לבנים. אין לקרוא לבן בשם של בת ולא לבת בשם של בן. ודבר זה ראוי להקפיד עליו שהוא עלול לגרום צער לילדים בעת שיגדלו, שחבריהם עלולים להציק להם בשל כך. גם הילד עצמו עלול להתבלבל ובימינו שיש כאלה שלא יודעים אם הם בנים או בנות, ראוי להקפיד בדבר זה ביותר שהילדים לא יתבלבלו בדבר זה כלל.

כמו כן ראוי לא לקרוא לבת בשם הדומה בשורשו לשם של בן, כמו: רפאלה, דניאלה, שרונה, יוספה וכדומה. שזה עלול להפריע לילדה כשתגדל להיזכר תמיד על שם פלוני שעל שמו היא קרויה.

7. לא לקרוא שמות בלועזית. חכמינו אמרו כי בני ישראל זכו לגאולת מצרים בזכות זה שלא שינו את שמותיהם לשמות נוכריים. לצערנו, אחרי חורבן הבית השני יצאנו לגלות ולא נגאלנו ממנה כמעט אלפיים שנה. בגלות זו שיננו את שמותינו לשמות נוכריים, והדברים קשורים לעיכוב הגאולה של ישראל.

לכן, אם השם לקוח מתרבות הנוכרים ראוי מאוד להחליף אותו בשם עברי. ואף על פי שזה לא כל כך קל להחליף שם - זה כדאי כיון ששֵם הוא משהו מהותי לאדם. איזבל, למשל, הייתה אשתו של אחאב שהיה מלך רשע, והיא זאת שהחטיאה אותו וגרמה הרבה צער ועוגמת נפש לעם ישראל בתקופת שלטונו. הייתה עוד איזבל, מלכת ספרד, שהסיתה את המלך פרננדו לגרש את יהודי המקום ולהפעיל אינקוויזיציה נוראה ששרפה מאות ואלפי יהודים על המוקד.

השמות מאי, יולי אוגוסט - גם הם של נוכרים ואלילים נכריים. ראוי להמנע מלקרוא בהם, ואם נקראו כבר – צריך להחליפם.

מי שיש שם לועזי ואין לו משמעות שלילית, טוב שישנה את שמו לשם עברי בלשון הקדש, אבל אין בכך חובה. 

אין שום חשש לקרוא להורים בשמות שניתנו להם ביידיש או בלאדינו, שהם תרגומים של לשון הקדש, שנכנסו לשפת היהודים באותן תקופות. אבל כשקוראים על שם סבא או סבתא ששמם הוא בשפות אלו - יש לקרוא על שמם בתרגום השם לעברית.

8. להיזהר בשם שמכיל אותיות קודש. מותר לקרוא בשם המכיל אחד משמותיו של הקב"ה רק אם הוא מופיע בתנ"ך, כגון: צורישדי, עמנואל, מישאל וכדומה. אך אין לקרוא בשם כזה כשאינו מופיע בתנ"ך. לכן יש להימנע משמות חדשים כמו: נסיה, אוראל, בת-אל וכדומה, אף על פי שיש להם משמעות חיובית. לפעמים השמות הללו מפעילים כוחות של מעלה ולא תמיד בכיוון הנכון.

9. לא לקרוא בשמות של מלאכים, אלא אם כן זה שם ידוע. אין שום חשש לקרוא בשם של מלאכים שהם מקובלים בעם ישראל, כגון מיכאל רפאל אוריאל גבריאל וכדומה. אבל אין לקרוא בשמות מלאכים שאין רגילים לקרוא בהם, למרות שמצד הדין אין בזה איסור. יש חשש שהוא קורא ומזמין את המלאכים בחינם.

10. אין חובה לקרוא בשני שמות. אפשר לתת שני שמות, אך אין חובה או צורך בדבר. מותר לקרוא בשני שמות למרות שאינו מתכוון לקרוא בשניהם לאחר מכן. מי שיש לו שני שמות, מותר לקרוא לו גם באחד משמותיו,

מלבד עלייה לתורה וכדומה שבהם צריך להקפיד לקרוא לו בשני שמותיו.

 

 

 

 

 

 

שינוי שם

מתי משנים שם? כתב הרמ"א (יו"ד סי' של"ה סעי' י'): "יש אומרים שמי שיש לו חולה בביתו, יילך אצל חכם שבעיר שיבקש עליו רחמים". ועוד כותב הרמ"א: "נהגו לברך חולים בבית כנסת ולקרוא שם חדש, כי שינוי השם קורע גזר דינו".

במקרה שאדם מרגיש שמזלו לא דורך - יש נוהגים לעשות שינוי השם. צריך להזהיר שלא ימהרו לעשות לאדם שינוי השם אלא על-פי פסק הלכה מרב מוסמך. וגם כשיש צורך בשינוי שם - לא תמיד יש צורך לשנות את השם לגמרי, כי לפעמים מספיק להחסיר אות אחת ונחשב כשם אחר לגמרי. גם אם מוסיפים או מחסירים אות, עם כל זה טוב שיקבלו ברכה מרב מוסמך.

בהכנת הידיעה השתתף קובי נחשוני

טוב שם טוב משמן טוב" (קהלת, ז', א')

מהו שם? מה יש בו? מדוע אנו מייחסים לו עצמה כה גדולה?

-"כמה הולך שמן טוב? - מקיטון ועד לטרקלין; שם טוב- מסוף העולם ועד סופו"
(תלמוד בבלי, מסכת יבמות דף ט"ז, ע"ב).

על מנת להבין איזו משמעות יש ל'שם', עלינו להבין את המשמעות החבויה באותיות העבריות. אותיות אלה הן יותר מאשר סימנים המצטרפים למילים; הן מגשרות בין המציאות הגשמית לבין הרוחנית. על - פי הקבלה אדם מורכב משתי מהויות: מהמהות הגשמית - הגוף הנראה לעין, ומהמהות המטאפיסית - הנשמה. מעניין לציין כי המילה 'נשמה' מכילה בתוכה את המילה 'שם', ולא במקרה. שמו של אדם הוא החיבור שלו אל הנשמה. השם הוא כלי שמסוגל להעביר אנרגיה מסוימת, ולכן שמות שונים בעלי אותיות שונות, מעבירים אנרגיות שונות.

" המשימה הראשונה שקיבל אדם הראשון בגן עדן - לתת שמות לבעלי חיים "...וְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא לוֹ הָאָדָם נֶפֶשׁ חַיָּה הוּא שְׁמוֹ:" (בראשית ב', י"ט): כאשר האדם נתן שמות, הוא הפך להיות לאדון על סביבתו".

נתינת שם לילד היא אפוא מעשה גורלי וניתנת להורים במעיין נבואה....

מהות השמות

מהות שמותינו - הרב עזרא שיינברג (תשס"ה)

 

שם האדם הוא מהותו – "ולכל איש יש שם שנתן לו אלוקים".שמו של האדם הוא התפקיד המעשי והרוחני שעתיד נושא השם לממש. חז"ל אומרים, כי לעתיד לבוא אחרי 120 שנותינו אנו נשאל:" האם קיימנו את מה שביקשו מאתנו", כלומר האם מילאנו את תפקידו כראוי?

ישנם מקרים לצערנו, שהאנשים אינם יודעים את התשובה. כלומר, שוכחים את שמם. והסיבה לכך היא שמה שעשו בעולם בזמן חיותם - לא מומש, ולכן אין קשר בין שמם , תפקידם, למה שנעשה באמת בחיי המעשה בעולם הזה.

שמותינו מורכבים - מאותיות וכל אות היא מהות בפני עצמה.
כל אות מכסה את האור שתחתיה, כך שככול שהאות קטנה יותר האור המכוסה תחתיה גדול יותר ומאיר יותר.וכך השפע הוא רב יותר.

לדוגמה: האות יוד – הנה הקטנה שבאותיות ולכן היא מכסה שטח קטן וממילא העוצמה הגלומה באות הזאת הנה הגדולה מכולם. והחזקה מכולם.
זו הינה הסיבה הרוחנית לדברי המקובלים, ששמו של בורא עולם מתחיל באות יוד (בשם הוי"ה ב"ה) שכן הוא מהות הטוב והשפע האין סופי.
חז"ל – אומרים:" שהדיו השחור מכסה את האש הלבנה עליו הוא נכתב". ואכן במשפט זה רמוזים מהותם הפנימית של תורת האותיות כאמור.

הרמח"ל - בהקדמה "לחכמת האמת", כותב: "דע כי סוד התפשטות האורות הוא סוד תורת האותיות". ישנם אותיות שהשחור מקיף את הלבן - כגון האותיות: מם סופית,וסמך. וישנם אותיות שהלבן מקיף את השחור, כגון: האותיות נון, יוד, וו, נון.
חלוקת האותיות לפי מהותם הרוחנית.
ישנם מספר חלוקות המופיעות בספרי רבותינו העוסקים בנושא – ע"י נוכל להיכנס מעט, כדי להבין את מהות – השפעת האותיות המרכיבות את שמותינו על חיי האדם ותפקידו.
כאן המקום להדגיש כי רבו הספרים וההוגים בנושא זה והפרסומים בתחום רבים, אך לא כולם תואמים את דעת חז"ל וישנם אך המנוגדים לרוח התורה. ועל כן :"שומר נפשו ירחק מהם".

חלוקת האותיות לפי שיטת האר"י הקדוש זיע"א,
לפניכם חלוקה אחת מיני ארבע חלוקות המופיעות בכתבי חז"ל . חלוקה זאת מופיעה בכתבי האר"י הקדוש "במאמרי רשב"י" – בשערי השמות פרק ו'.
(המעונינים להעמיק ידיעותיהם בנושא יכולים לעבור וללמוד על חומר נוסף ממקורותינו הקדושים העוסקים נושאים אלו ועליהם סמכו ידיהם גדולי ישראל במהלך כל הדורות.
לדוגמא ניתן לעיין בספרים:
א. שורשי השמות -של הרב זכות זיע"א.
ב. פירוש הרמ"ק – לזוהר חדש פרשת בראשית. וכן פירוש השמ"ש לזוהר חדש מגילת רות.
ג. ספר היצירה - (יצא במהדורות שונות ורבות).
ד. סוד האותיות – חובר ע"י הרב בן מכיר זיע"א). ועוד.

כאמור לפניכם חלוקה אחת המופיעה בכתבי האר"י הקדוש. בחלוקה מזכיר לו סוד חד"ר – חסד דין רחמים.
ישנם אותיות שהן מהות קו החסד וישנם קו הדין ויש קו הרחמים.
אותיות קו החסד - הם האותיות:- ב, ג, ד, ה, ו, ז,ח, (אגב הסדר חשוב – ונתייחס לכך בהמשך).
קו הדין - הם האותיות : י, פ, צ, ק,ר, ש, ת.
קו הרחמים – הם האותיות: ט , י, ח, ל, מ, נ, ס.
סדר האותיות חשוב. - כך שמתוך אותיות קו החסד האותיות: ב, ג, ד, הם חסד ממש. ואלו האותיות: ה, ו, ז, הנם חסד חלש יותר. (חסד ממותק – בלשון הזוהר).
הערה: האות י' מופיע פעמים גם בדין וגם רחמים ואכן יש לה מספר תפקידים.
האות אלף מהותית מאוד והיא נותנת שפע רוחני חזק לכל קבוצה אליה היא מצטרפת , הן לדין
הן לחסד הן לרחמים.
לדוגמא: השם חיים – לרוב יטה עצמו לרחמים גדולים שכן כל מרכיבי שמו מקו הרחמים.
השם אברהם – מורכב מהאות :' א, ב ,ה, - קו החסד.
האות ר' מ קו הדין.
והאות מ' – רחמים. והאלף מצטרפת לאותיות ב, ו ה, ויוצרת – שם שמהותו חסד גדול, ועל כן בדרך כלל כל האברהמ"ים – אוהבי ועושי חסד. (וכמובן שלכל כלל יש יוצא מהכלל).

חלוקה נוספת:
ישנם חלוקות נוספות (ואגע בהם בקצרה – מישום שלחלוקות אלו אין כאן המקום להאריך. ויש בהבנתם צורך בידיעות נוספות מעבר לידיעת הנושא בצורה לוגית פשוטה – ותן לחכם ויחכם עוד).
חלוקת ספר היצירה:
ישנם שלוש קבוצות, חלק א – האותיות א מ ש .(מסמלות את החוכמה ואין בהם דין כלל)
חלק ב – האותיות הכפולות ב ג ד כ פ ר ת (מסמלות את הדין והרחמים גמורים)
חלק ג – כל שאר האותיות. (אינן מסמלות כלום והן נטפלות לעיקר).
יוצא מחלוקה זאת, שהשם אברהם כולו חסד ורחמים.
והשם יצחק גבורה וקושי ללא חסד וללא רחמים.

(ישנם כאמור חלוקות נוספות והמעונינים יוכלו לעיין בספרות העוסקת בנושא).

איך לקבוע שם .
ראשית חשוב לדעת ששמות הם עניין חשוב, ואין לזלזל בכך,לכן יש לחשוב על העניין בישוב הדעת. .הרשב"א.( תלמידו של הרמב"ן) כותב בשו"ת הרשב"א (תשובה ו') – כי ברגע שההורים עומדים לתת שם לבנם או ביתם, נזרקת בהם רוח הקודש. ועל ידי זה הם יכולים לכוון לאמת המהות הפנימית של הילד.

כמה הערות חשובות - לפני שקובעים שם של ילד או ילדה.
א. חשוב לא לקרוא על שמות של אנשים רשעים או טיפוסים מפוקפקים.
ב. מומלץ לקרוא על שמות צדיקים ואנשי מעשה.
השורש לכל השמות צריכים להימצא בתורה או בחז"ל – ושם שאינו מופיע בכתבים אלו, צריך להיזהר ממנו ולבדוק ולחקור שבע חקירות אם שם זה אינו פגום.

שמות נפטרים:
מומלץ שלא לקורא שמות – של נפטרים.
אלא אם כן ידוע שהנפטר היה צדיק גדול. (וגם על זה כותב הרב פתיה זצ"ל- בספרו מנחת יהודה -שיש לעשות ראשית תיקון לנפטר ורק אח"כ לקרוא לילד את שמו).
אם אין ברירה – בגלל כבוד לנפטר או למשפחה, יש לקרוא את שם הנפטר כשם שני – ושם אחר נוסף כשם ראשון.
הערה: א. ידוע מכתבי המקובלים כי מהות השם קשורה לשם האם הביולוגית. לכן יש להסתכל על מהות
השמות יחד.
ב. במידה ויש כינוי לשם יש לצרפו לשם האמיתי. ולפעול לפי הכלל הידוע שכל מה ממתרחש כאן
נקבע גם בשמים כך שמי שנקרא בברית אברהם וכולם קוראים לו אבי יש להסתכל על שמו
בצירוף הכינוי : אברהם אבי. וכן על זו הדרך.
אחטא לאמת אם לא אציין כי ראיתי ושמעתי (בע"ה) רבנים מקובלים, שרוח הקודש מלווה אותם... שרואים דברים דרך השמות מעבר לכל האמור כאן ומעבר לכל מה שנכתב ואולי גם ייכתב....!.

דוגמא לשמות שהם בעייתיים:
מזל. ויקטוריה. סולי. לילה.לילית.סימונה.
יש שהמליצו להחליף שמות אלא , אך כאמור יש לדון כל דבר לגופו לרוב בעלי שמות אלו מרגישים על עצמם כי הדברים לא מסתדרים (בלשון עדינה).
וכן ישנם שמות שלכאורה מורים על מהות מסוימת , אך כאמור אין בשמות אלו כל שיכות עקרונית למהות נושא השם. כגון: יפה , נועה. יפית . חכם.


מצאנו בספר "ערבי-נחל" -של הרב נחמן מברסלב זיע"א. רמז למציאות שיכול האדם
להעצים סוד שמו, ע"י העצמת האותיות היוצרות את שמו. כאשר האדם מתעלה מבחינה רוחנית, (תיקון המידות וקיום המצוות) אותיות המילוי הנלוות לאותיות היוצרות את שמו מתחילות להתחזק ולהאיר.
לדוגמא: השם "יצחק", מורכב מארבע אותיות, אבל כל אות בנויה בד"כ משלוש אותיות יסוד: י.ו.ד. צ.ד.י.ק. ח.י.ת. ק.ו.ף. וכאשר יצליח להגיע לרמות רוחניות גבוהות יותר, יכול להאיר גם אותיות הנחשבות למילוי של מילוי.. כנראה עד חמש רמות כנגד חמש הרמות הרוחניות "נפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה." הרמות הללו הן בשורש הרוחני הנמצאות "למעלה".
כאשר האדם מרשיע מקלקל את מידותיו, מתחילות בהתחלה להחלש האותיות דמילוי ורק אח"כ אותיות היסוד של שמו וזה סוד: "ושם רשעים ירקב"
 

עשו והצליחו.
ואולי גם המשך יבוא.
 

הובא מאתר ראש יהודי